יום ראשון, 30 בינואר 2011

גשם גשם בוא ...

סוף סוף גשם ברוך ה', הבנות שלי בציפיה גדולה לכך שאולי גם שלג יגיע למחוזותינו
ואז יבוטלו הלימודים (לא על ידינו כי אם על ידי מערכת החינוך) ואני אסביר:
בילדותי לא ניתנה לי הזדמנות להישאר בבית ולא משנה מה היה , בדרך אל בית הספר
היתה מרפאת שיניים (כן פעם הטיפולים היו בחינם) ואני הייתי נכנסת לי בקלילות אל המרפאה
אומרת שמתנדנדת לי השן והרופא היקר והמשת"פ עוקר ואז מנסה למצוא תירוץ לחזור הביתה כי...
בכל זאת עקרתי שן - אמורים לתת לי על זה פידבק חיובי פירגון צומי וכו...
אבל......זה לא עבד !(בתיכון כבר לקחתי  ימי חופש על דעת עצמי ויצאתי לטייל במקום לבית הספר)
כיום , נראה לי הוגן ופייר בימים שניתן להשאיר את הילדים בבית אחת ל...כמובן ,
כמו ימים גשומים מאוד - מה יותר כיף מלהתכרבל במיטה , לקרוא ספר טוב לגמוע מרק ,
לשחק משחקים ולצפות בסרטים?????
אז זה מה שקרה היום. והעונג כולו שלי - אם הייתי סומכת עליי כמו שצריך אז היינו עושים להם
הום סקולינג (בית ספר ביתי) אבל צריך להיות אמיץ ושלם באופן מוחלט - ואיני שלמה עם הנושא
באופן מוחלט.

ומכאן ליצירה , כשנחת עלינו החורף גילינו כי מעילה של בתי רות המתוקה מלא בצבע - מתקופת שבת אירגון
ולכן היה צורך דחוף במעיל , אז תפרתי אחד - יצא חביב למדי לא הספקתי לקשט מכיוון שמיד הוא נלבש ,
ומאז ועד עכשו (חודש לערך) לא מצאתי את הזמן להתעסק איתו, כמובן שלקראת סוף התפירה המכונה עשתה לי
בעיות אז הגימורים נתפרו ביד - בזמן הפסקת החשמל שפקדה אותנו - חזרה לימי קדם.


ואת המעיל תפרתי משלוש שכבות כאשר השכבה הפנימית היא פליז , אמצעית היא מילוי אקרילן המיועד לשמיכות
(טלאים וכד') ושכבה חיצונית מבד קנבס שמצאתי באיקאה ב- 7 ש"ח.
התמונות של המעיל לא עולות לצערי , השרת מתעקש להתכחש אליהן, אבל הכי חשוב שבתי היקירה מחוממת מאוד,
זוהי ילדה דקיקה במיוחד - מקל של ארטיק והמעיל מחמם אותה ואותי במחשבה.
את סיומות השרוול תפרתי כבר ביד מכיוון שהמכונה מאנה לעבוד - תפרתי עם שכבה של לבד אמיתי מצמר.



וזו כבר הסיומת שנתפרה ביד.
שיהיה שבוע טוב מבורך ופורה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה