השבוע הוזמנו לפגישה חשובה בבית הספר של ביתי , באמת התכוננו נפשית גם בעלי וגם אני
מאוד התרגשנו (ולא מהפן החיובי)- לא פשוטה ולא נעימה סיטואצית ההזמנה לשיחה .
אצלי זה מתבטא בכך שאיני מסוגלת לשתוק כלל כל הזמן אני נמצאת במצב הכן - בסגנון ההגנה
ההתקפית - כלומר אם נאמר משו לא נעים על ביתי היקרה מיד אני נחלצת להגנתה.
בגדול איני רואה בזה דבר שלילי (לא בטוח שבעלי מסכים איתי) אולם לפעמים מרוב התרגשות
אני עלולה לא לתת לבנ'אדם שמולי לסיים את דבריו. מבחינתי חוקי הנימוס ותרבות הדיבור
אינם תקפים כשאני צריכה להגן על ילדי.
ולא לשווא אני אומרת להגן - ההתמודדות במהלך השנים עם מערכת החינוך כשהילד שלך
לא הולך בתלם - לא נורמטיבי אנורמלי וכו וכו וכו'- קשה קשה!!!!!!!!
(לא בהכללה) המורים אינם מבינים את הילד יש להם עוד שלושים אם לא יותר ברמה כזו או אחרת
וההתעסקות הסיזיפית עם ילדך באופן יומיומי , לא ממש מתאימה להם (ובצדק הרבה פעמים).
אחזור לעניין כי אני עייפה וחייבת ללכת לישון:
בפגישה הנ"ל נוכחו מנהלת בית הספר, מנהלת החטיבה, יועצת , מחנכת הכיתה ואנו ההורים (עם שני הזאטוטים כמובן)
המנהלת דיברה מעט והעבירה לנו את המסר - אנחנו נותרנו המומים (אפילו אני שתקתי!!!) היא הודיעה לנו
שהם מבקשים את תמיכתנו בטיפול בבית הספר בסגנון ההתנהגות של ביתי- שלא יעשה על ידי עונשים , הם מבקשים
מאיתנו לא להעניש בבית (ימות משיח!!!) ומה שקורה בבית הספר יטופל שם .
הבהרה: במהלך כל השנים זומנו פעמים רבות לבית הספר ותמיד עמדנו בקשר עם המנהל והמחנכת באופן יומיומי או
שבועי, כמובן שתמיד תלו עלינו את הקשיים ואנו היינו צריכים לטפל בכל הענינים - בית ספר לא ממש עזר ולא ממש טיפל
(והיו שם אנשים נחמדים). לכן בשומענו את הגישה הזו נפלו לסתותינו אל הרצפה .
איזו גישה בריאה - איך הורידו מעל גבינו את העול שנשאנו את הטיפול במקום בית הספר ועתה רווח לנו
איננו צריכים להיות השוטרים בנושא סוף סוף מישו לוקח אחראיות - ממש כמו פעם!!!
יישר כח לבית הספר (לצוות כמובן) .
משו אחר - ישנם הרבה יצירות שעשיתי כמו מעיל לרות, תמונות צללית , בטח יש עוד אבל שכחתי , חוץ מזה שעוד מעט פורים וכבר צריך לתכנן תחפושות (איזה כיף) אבל לא יוצא לי בכלל לתקשר עם הבלוג (ביזי ביזי ביזי) אז אשתדל לעדכן
בקרוב מאוד.
וקצת תמונות: (למצולמים אין קשר לכתבה - צילומי אילוסטרציה (סתתתתאאאאאאאם).
מאוד התרגשנו (ולא מהפן החיובי)- לא פשוטה ולא נעימה סיטואצית ההזמנה לשיחה .
אצלי זה מתבטא בכך שאיני מסוגלת לשתוק כלל כל הזמן אני נמצאת במצב הכן - בסגנון ההגנה
ההתקפית - כלומר אם נאמר משו לא נעים על ביתי היקרה מיד אני נחלצת להגנתה.
בגדול איני רואה בזה דבר שלילי (לא בטוח שבעלי מסכים איתי) אולם לפעמים מרוב התרגשות
אני עלולה לא לתת לבנ'אדם שמולי לסיים את דבריו. מבחינתי חוקי הנימוס ותרבות הדיבור
אינם תקפים כשאני צריכה להגן על ילדי.
ולא לשווא אני אומרת להגן - ההתמודדות במהלך השנים עם מערכת החינוך כשהילד שלך
לא הולך בתלם - לא נורמטיבי אנורמלי וכו וכו וכו'- קשה קשה!!!!!!!!
(לא בהכללה) המורים אינם מבינים את הילד יש להם עוד שלושים אם לא יותר ברמה כזו או אחרת
וההתעסקות הסיזיפית עם ילדך באופן יומיומי , לא ממש מתאימה להם (ובצדק הרבה פעמים).
אחזור לעניין כי אני עייפה וחייבת ללכת לישון:
בפגישה הנ"ל נוכחו מנהלת בית הספר, מנהלת החטיבה, יועצת , מחנכת הכיתה ואנו ההורים (עם שני הזאטוטים כמובן)
המנהלת דיברה מעט והעבירה לנו את המסר - אנחנו נותרנו המומים (אפילו אני שתקתי!!!) היא הודיעה לנו
שהם מבקשים את תמיכתנו בטיפול בבית הספר בסגנון ההתנהגות של ביתי- שלא יעשה על ידי עונשים , הם מבקשים
מאיתנו לא להעניש בבית (ימות משיח!!!) ומה שקורה בבית הספר יטופל שם .
הבהרה: במהלך כל השנים זומנו פעמים רבות לבית הספר ותמיד עמדנו בקשר עם המנהל והמחנכת באופן יומיומי או
שבועי, כמובן שתמיד תלו עלינו את הקשיים ואנו היינו צריכים לטפל בכל הענינים - בית ספר לא ממש עזר ולא ממש טיפל
(והיו שם אנשים נחמדים). לכן בשומענו את הגישה הזו נפלו לסתותינו אל הרצפה .
איזו גישה בריאה - איך הורידו מעל גבינו את העול שנשאנו את הטיפול במקום בית הספר ועתה רווח לנו
איננו צריכים להיות השוטרים בנושא סוף סוף מישו לוקח אחראיות - ממש כמו פעם!!!
יישר כח לבית הספר (לצוות כמובן) .
משו אחר - ישנם הרבה יצירות שעשיתי כמו מעיל לרות, תמונות צללית , בטח יש עוד אבל שכחתי , חוץ מזה שעוד מעט פורים וכבר צריך לתכנן תחפושות (איזה כיף) אבל לא יוצא לי בכלל לתקשר עם הבלוג (ביזי ביזי ביזי) אז אשתדל לעדכן
בקרוב מאוד.
וקצת תמונות: (למצולמים אין קשר לכתבה - צילומי אילוסטרציה (סתתתתאאאאאאאם).
שבת שלום ומבורך....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה